<h1>המנהיג הלכ' ציצית</h1>
<h2>דף פז.</h2>
והעיד הרב הקדוש מלוני"ל שראה הרב מברזילוני שהיה משתין בטליתו, אבל המחמיר יפה עושה שלא יהו מצות בזויות עליו, ותנייא בספרי, והייתם קדושים מלמד שהציצית מוספת קדושה. ובשאלתות דרב אחאי בפ' שלח לך תמצא כן דאסור לבני ישראל למיעבד צרכיהון במידעם דעביד למפק ביה ידי חובתיה דמצוה כגון חוטין הקבועין בטלית למיצר בהו מדעם אינמי הושענא לאורוחי, ואתרוג דמצוה למיכליה אינמי לאסתפוקי מעצי סוכה עד תשלום מצותהון, משום דקא מבזי מצוה וילפינן לה מכסוי הדם וכולה שאלתה כדאי' התם, אבל תשמישי מצוה בתר דאיתעבידא מצותהון נזרקין, וגם מעיקרא דאכתי לא רמיין בטלית אלא דאזמין להו וטווה אותם לשם מצוה לא מיתסרי למעבד בהו צרכיה דהזמנה לאו מילתא היא, וזה ראייה למאן דאסר דגמר מכסוי הדם דאמרי' [חולין פ"ז ע"א] במה ששפך יכסה שלא יכסנו ברגל שלא יהו המצות בזוייות עליו, ומאן דשרי לא דמי לכסוי הדם דהתם בגוף המצוה שלכסוי מבזה, וגמרי' מיניה לשאר מצות דלא למעבד ביה צרכיה, כגון חוטי דקביעי בטלית למיצר בהו מידי והושענא ולולב ועצי סוכה, אבל קדושה ליכא בציצית והרי הוא כגון מצות מילה, ולא אסרו לילך מעוטף בציצית במבואות מטונפות כי אם בתפילין, וטוב להחמיר בדבר, ואין להקל מפני שהקל הרב מברזי' בהשתנת מים כי בפ' מי שמתו ובשאלתות דרב אחאי בפ' בא אל פרעה תמצא דאף בתפילי' הקלו בבית הכסא עראי להשתין בהן כי איתנהו ברישיה ומתכסין, אבל בידיה אסור למנקיטינהו משום ניצוצות, עכ"ל רבי' הקדוש זצ"ל.
